יום שבת, 31 בדצמבר 2011

2011- האלבומים שאבדו בדרך


זהו זה. עוד רגע קט מסתיימת לה שנת 2011 ותתחיל לה שנה חדשה. אז רגע לפני שאנחנו מכינים מדף נקי ומצוחצח למוזיקה של השנה הבאה, מתחשק לי רק עוד רגע קט לחזור לאלבומים שלא ממש הקשבתי להם או שמתי להם לב או שסתם לא תפשו את אזני.
בשביל זה טוב שיש סיכומי שנה ומשלל הסיכומים טוב שיש את הסיכום של עונג שבת ושני הסיכומים של רדיו פרמיום להמונים. לאחר שקראתי והקשבתי לשירים המומלצים, אין ספק שהאלבום שהכי מתחשק לי לשמוע עכשיו הוא King of limbs של רדיוהד. הקשבתי לאלבום פעם אחת ולשירים ספציפיים ממנו מספר פעמים, אך באמת לא מצאתי בו משהו מוזיקלי חדשני או מרגש ואת הדאב-סטפ שהם הציגו באלבום הזה אני פטרתי ביומרנות ורצון להתחדש בכוח ולא מתוך מניע מוזיקלי או רגשי אמתי. אבל למרות כל זה, לאחר ההמלצות החוזרות ונשנות של גיאחה השתכנעתי. ומגיע להם, אני זוכר שרכשתי את Kid A ממש כשהוא יצא רגעים לפני שהשתחררתי וקצת אחרי הופעה אדירה שלהם בסינרמה. הם היו מלכי העולם באותו זמן ואני אהבתי אותם כמו שאהבתי בתיכון את לד זפלין ודיפ פרפל. אבל לאחר שתי האזנות ל-Kid A זנחתי את הדיסק ולמעט השיר הראשון, לא ממש יכולתי להקשיב לקשקוש הזה. אבל אז שנה לאחר מכן הוצאתי את הדיסק ונתתי לו צ'אנס נוסף ומאז הוא אחר האלבומים האהובים עלי ובמשך תקופה ארוכה לא הפסקתי לשמוע אותו הלוך ושוב. אז נכון שאני מבוגר בקצת יותר מעשור ולאוזן שלי קצת קשה עם מוזיקה שהיא לגמרי אחרת מהדברים שהתרגלתי, אבל לרדיוהד מגיע שאתן עוד כמה האזנות רציניות לאלבום החדש שלהם ומי יודע אולי הוא יתגלה כ-Kid A העשור הבא...
בנוסף אליו נראה לי שבקרוב אקשיב גם לאלבום של ה-Girls, האנתלרז (איך אפשר שלא לאחר המלצות כאלה), ווילקו (שפעם ראשונה נפלו לי מתחת לרדאר), St. Vincent, ביירות, קורט וייל ו-Other lives.
ובנוגע ל-2012, נכון לרגע זה אני מחכה בקוצר רוח לאלבומה החדש של אפרת בן-צור משירי המשוררת האמריקאית אמילי דיקנסון.
שתהיה שנת מוזיקה טובה !

יום שני, 26 בדצמבר 2011

כיצד המזון שאנו אוכלים משפיע על ביטוי הגנים שלנו

אחד מהמאמרים הטובים ביותר שקראתי בשנה האחרונה נוגע בהשפעת מולקולות RNA שנמצאות בצמחי מאכל על ביטוי הגנים אצלנו בני האדם (וכנראה גם שאר היונקים).
מן המפורסמות הוא שהאוכל שאנו אוכלים משפיע על המטבוליזם שלנו.  גנים הקשורים לתהליך העיכול ו'עיבוד' המזון מתבטאים וגנים נוספים הקשורים לסיפוק ושאר רגשות וחישות מתבטאים גם הם.
החדשות הן שככל הנראה הקשר בין מה שאנחנו אוכלים לבין גופנו הוא אינטימי הרבה יותר ממה שחשבנו כולנו. זאת לאחר שלראשונה נמצאו במחזור הדם מולקולות RNA זעירות (microRNA) שמקורן בצמחים. למולקולות אלו היכולת להשפיע באופן ישיר על ביטוי הגנים שלנו (=להדליק או לכבות מערכות שלמות).
בצמח למולקולת ה-microRNA תפקידים ידועים בוויסות של ביטוי גנים- שעתוק של גנים לחלבונים (המבצעים תפקיד כלשהו). לדוגמה- מעבר מצמיחה לפריחה קשור גם בהשפעת microRNA על ביטוי גנים שקשור בפריחה. אותו גדיל קטן של RNA נקשר למולקולה גדולה יותר של RNA ולא מאפשרת לה להתרגם לחלבון ולמעשה שולחת סיגנל לפירוקה.
פירוק RNA על ידי miRNA

צוות חוקרים סינים מאוניברסיטת Nanjing חקר את מולקולות ה-RNA הקטנות במחזור הדם האנושי ולהפתעתם מצאו בנוסף למולקולות מן האדם, גם מולקולות שמקורן מצמחי האורז- מרכיב עיקרי בתזונה הסינית. מתוך סקרנות הם ביצעו בדיקות רבות בעכברים ומצאו שכאשר מוסיפים את מולקולות ה-RNA הקטנות מהאורז לעכברים - רמות של רצפטור המעורב בסילוק LDL (הכולסטרול ה'רע') יורדות. הסתבר לאותם חוקרים שהמולקולות מהאורז נקשרות למולקולות RNA בעכברים ומובילות לפירוקן (וכך עולה רמת הכולסטרול ה'רע').  ככל הנראה התפתחה באבולוציה מערכת בקרה על יצור ופירוק כולסטרול בהתאם למצאי המזון בטבע.
מכאן שמסקנה הראשונית היא שבנוסף לסוכרים, חלבונים, ויטמינים ומינרלים, גם RNA הוא חלק חשוב לדיאטה ומשפיע על ביטוי הגנים.
המסקנה היותר מעניינת או מעשית היא שניתן לתכנן מולקולות RNA שיהיו חלק ממזוננו וישמשו כתרופות למחלות גנטיות,  שליטה בפיזיולוגיה, הרזיה ושאר ירקות.

אז כדאי להיות צמחוני ?

המאמר פורסם בכתב העת המדעי Cell Research.

Lin Zhang, Dongxia Hou, Xi Chen, Donghai Li, Lingyun Zhu, Yujing Zhang, Jing Li, Zhen Bian, Xiangying Liang, Xing Cai, Yuan Yin, Cheng Wang, Tianfu Zhang, Dihan Zhu, Dianmu Zhang, Jie Xu, Qun Chen, Yi Ba, Jing Liu, Qiang Wang, Jianqun Chen, Jin Wang, Meng Wang, Qipeng Zhang, Junfeng Zhang, Ke Zen and Chen-Yu Zhang. Exogenous plant MIR168a specifically targets mammalian LDLRAP1: evidence of cross-kingdom regulation by microRNA. Cell Research, 2011.

יום שישי, 23 בדצמבר 2011

סיכום 2011 - החורף שב


יש את הרגע הזה בשנה, מזג האוויר מתחיל להתקרר, היום מתקצר, סופי השבוע הופכים גשומים והירוק צובע לאיטו את הארץ מהצפון לדרום. בערך בזמן הזה מתחילים הבלוגים להיות כמרקחה וכל אחד מסכם בדרך מקורית או קונבנציונלית את השנה החולפת.
אז כן, אין מה לעשות, זה נוגע גם בי. אני מאוד אוהב את התקופה הזאת, מאווררים את הדיסקים, מחלצים קבצים ששקעו להם באיזו תיקייה נידחת, קוראים הרבה פוסטים מבלוגים אהובים, נזכרים בשירים שלפני עשרה חודשים היו אהובים והיום הם לא מובנים ומכירים שירים חדשים שמוצגים לראווה בסיכומים.
אז מה היה לנו השנה ?
מבחינתי הסיפורים הם בעיקר סביב החזרה של אומנים וותיקים יותר למרכז הבמה - כמו PJ Harvey ,Kate Bush וטום וויטס שהציגו אלבומים מפוארים המשלבים אווירת חלום לצד ליריקה מעניינת מחד (קייט בוש) ונוקבת מאידך (הארווי). לעומתם הוציאו REM אלבום אחרון לא רע בכלל ואוסף מעולה ולפתע התפרקו להם והותירו אותנו עצובים. החזרה לסגנונות מוזיקליים שכבר עברו מהעולם אבל מתקמבקים בעטיפה חדשה. בעניין זה ניתן לציין את Iron and Wine ו-Fleet foxes עם מוזיקה בסגנון שנות השבעים משובחת, Gem Club, קייט בוש ואפילו הופ סנדובל ומאזי סטאר השיבו לנו את ה-Dream pop. לעומת כל אלה המוזיקה המציאה את עצמה שוב מחדש עם James Blake שמצליח כמו רבים מפורצי הדרך לפניו ליצוק תוכן מוזיקלי חדש עם היכולת לרגש ולהרטיט את לבם של רבים. או כמו שגיאחה הגדיר זאת (פחות או יותר) בתכנית של קובי מידן- ג'יימס בלייק הוא הסינגר סונגרייטר החדש.

ניסיתי להרכיב מכל מה שאהבתי השנה רשימת שירים שתנסה להתכתב עם מזג האוויר החורפי המתקרב אלינו בסוף השבוע הזה.
תהנו !


יום שישי, 16 בדצמבר 2011

תמרות עשן

זה עתה סיימתי לצפות בפרק האחרון של העונה השנייה של תמרות עשן. ההרגשה היא עצב עמוק מכיוון שכנראה זאת העונה האחרונה. זה ברור כי לאחר סוף כזה אי אפשר לרמות אף אחד ולהתחיל משהו חדש עם אותו הרכב דמויות ומקום. מצד שני יש בי שמחה על אחת החוויות היפות ביותר שחוויתי מצפיה בטלוויזיה ואולי זה הדבר הטוב ביותר שראיתי בטלוויזיה ?
קפקא כבשה את לבי ?- או אולי זאת אפרת בן צור המתבגרת והשברירית ?
האם זה שמש הטראגי ? או אולי יורם טולדנו והאבל שניכר בעיניו ?
האם זה מאיר אריאל ששב מהקבר בביצועים שמרגישים כמו פרץ של מים הבוקעים מן האקוויפר...
או אולי זה הגולן והבזלת הקשה, הניגוד בין הירוק והאפור החורפי לבין הלבן והצהוב הקיצי ?
דבר אחד אני יודע- אני רוצה לראות את הכל שוב ואני רוצה שהקבוצה הזאת תתאחד מחדש ליצור עוד התעלות ויזואלית, רגשית ואווירה שעד עכשיו מצאתי אותה רק במוזיקה ובספרים.
תודה !