יום שני, 3 בינואר 2011

ההתחממות הגלובלית: חיפושית עץ האורן תוקפת את יערות צפון אמריקה

יערות העולם מהווים מערכות אקולוגיות מורכבות בגלל המספר הרב של האורגניזמים הנמצאים בתא שטח. שינוי קל באחד הגורמים הבאים: טמפרטורה, משקעים והרכב הגזים באטמוספירה עלול להשפיע בצורה קיצונית על המאזן העדין של אותן מערכות אקולוגיות. מודלים רבים חוזים כי הטמפרטורה הממוצעת בעולם צפויה לעלות בכ-3-5 מעלות צלזיוס ב-100 השנים הקרובות.
אז מה בעצם ההשפעות שיכולה להיות אותו שינוי גלובלי על המערכת האקולוגית ביערות:
  • מחזור החיים והשרידות של אותם אורגניזמים יכול להשתנות בצורה קיצונית.
  • העצים עצמם עלולים לאבד חלק ממערכות ההגנה שלהם כתוצאה מירידה במשקעים ועלייה בריכוז פחמן דו חמצני באטמוספירה.
  • תרכובות חנקן הן המזון המועדף על מזיקים רבים. עם עליית הפחמן דו חמצני באטמוספירה, יגדל יחס תרכובות הפחמן / חנקן בעצים ומכאן שמזיקים רבים יאכלו יותר כדי להגיע למנה הנדרשת לשרידותם.
  • כל אלו עלולים ליצור אפקט משני על אורגניזמים הבאים במגע עם אוכלוסיות אלו: מתחרים, שותפים ואויבים טבעיים.

יש מספר רב של מזיקים ובפרט חיפושיות שהושפעו משינויי האקלים לאורך מאה השנים האחרונות. אבל הסיפור של ה-Mountain pine beetle (חיפושית עץ האורן) הוא הסיפור הדרמטי ביותר ומלמד בצורה מובהקת איך שינוי סביבתי משנה מערכת אקולוגית שלמה. מאז 1999 החיפושית פגעה ביותר מ-140000 קילומטרים רבועים של יער במערב ארצות הברית וקנדה (יותר גדול משטחה של אנגליה).
לחיפושית, שגודלה כ-5 מ"מ (כגודל גרגר אורז) אסטרטגיה מעניינת של תקיפה: הבוגרים בוקעים במהלך הקיץ מן העץ ותוקפים בהמוניהם את הקורבן הבא. כל חיפושית נושאת עמה פטרייה שמסייעת גם היא בתקיפת העץ תוך כדי חסימת צינורות ההובלה של העץ. לאחר התקיפה נקבת החיפושית מפרישה חומרי ריח, הזכרים מגיעים, ביצים נוצרות ומהביצה בוקע זחל הניזון מן העץ כל תקופת החורף. הזחל מתגלם באביב והגולם ניזון מנבגי הפטריה.
ומה עם העץ? ככלל במערכת אקולוגית נורמלית החיפושית תוקפת עצים חלשים וזקנים. בשנת התקיפה העץ ירוק, בזמן הבקיעה של הבוגר, המחטים מתייבשים והופכים אדומים ובשנה שלאחר מכן העץ מתייבש ומת סופית. המחטים והגדמים היבשים מסייעים בשריפת היער והנ"ל מגביר את התחדשות היער.
ההתפרצות האחרונה שהחלה בסוף שנות ה-90 היתה קטלנית והרסנית מדי בשביל העצים והמערכת האקולוגית. אז למה הכל קרה בעצם ?
ידוע כי החיפושית אינה שורדת מספר שבועות בהן הטמפרטורה יורדת ממינוס 30 מעלות צלזיוס (או מספר ימים במינוס 40). כמו שניתן לראות בגרף למטה (בכחול) טמפרטורת המינימום הממוצעת בפארק ילוסטון (Yellowstone) עלתה דרמתית במהלך 25 השנים האחרונות. הדבר לווה בעלייה בשרידות החיפושית (קו אדום). יותר חיפושיות שורדות- יותר עצים פגועים.
באיזורים שמעל 3000 מטר החיפושית מתקשה לשרוד ומחזור החיים שלה הוא פעם בשנתיים או שלוש. מודלים מתמטיים חזו כי עלייה של 2-2.5 מעלות בטמפרטורה הממוצעת תגרום לחיפושית להסתנכרן במחזור חיים חד שנתי גם בגבהים אלו. הדברים אמורים גם על אזורים צפוניים יותר מבתי הגידול הטבעיים של החיפושית. בגרף למטה ניתן לראות כי הטמפרטורה הממוצעת במערב ארצות הברית היתה פחות או יותר שווה עד שנות ה-70 ומאז הטמפרטורה הממוצעת עולה ליניארית.
למזלנו הרב שני החורפים האחרונים היו קשים ובלמו מעט את התפשטות החיפושית. אך מספר חורפים חמימים יותר יכולים לגרום להתפשטות חוזרת, כאשר הפחד הגדול הוא מפני חצייה של מדינת אלברטה בקנדה- חצייה כזאת תלווה בכניסה לנישה אקולוגית חדשה ולמעשה לאפקט מפל שיגרום לחיפושית להתפשט עד לחוף המזרחי.
היערות שהותקפו הפכו להיות ממבלע של פחמן דו חמצני למקור ומוסיפים עוד "שמן" למדורת גזי החממה. התקפת החיפושית פגעה קשות בכלכלת מערב קנדה התלויה בעצים ובמוצרי העץ. כיום המגמה הנה להשתמש בעצים שמתו ממתקפת החיפושית ליצור ביו-אתאנול כדי לנסות ולנצל את מקור הפחמן הזמין הזה.
ולנקודה הישראלית- בעקבות אסון הכרמל עלה החשש מפני תקיפה של חיפושיות דומות על כל אותם גדמים שנותרו, בעיקר בעקבות החלשות ההגנה הטבעית של העצים. בוא נקווה שלאחר השריפה הקשה, לא נספוג אסון אקולוגי נוסף.


עוד מקורות:

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה