יום ראשון, 23 בינואר 2011

ענבי זעם: חקלאות, אקולוגיה, משבר כלכלי ויצירת מופת אחת

"...אבק הדרכים התנער והתפשט ונחת על העשבים שבצידי השדות, ונחת מרחק מה בתוך השדות. הרוח התחזקה והתקשחה וכרסמה את קרום האדמה שנותר בשדות הדגן אחרי הגשם. לאטו החשיך האבק המתערבל את השמיים, והרוח גיששה את האדמה, שיחררה את האבק, ונשאה אותו איתה. הרוח התחזקה עוד. קרום הגשם התפרק והאבק נישא מחוץ לשדות והתרומם בתמרות אפורות אל האוויר כעשן נרפה. הדגן דש ברוח וצליל יבש ושורקני בקע ממנו. האבק העדין ביותר לא שב אל האדמה עתה, אלא נעלם בשמיים המתכהים.
הרוח התחזקה, טאטאה מתחת לאבנים, ושלפה משם גבעולים ועלים יבשים, ואפילו רגבי עפר קטנים, שציינו את נתיבה בעודה מנשבת על פני השדות. האוויר והשמיים החשיכו ובעדם זרחה שמש אדומה, ועקצוץ חריף נישא באוויר. בלילה הגבירה הרוח את מרוצתה על פני האדמה, חפרה בערמומיות בין שורשוני הדגן, והדגן לחם ברוח בעליו המוחלשים עד שעקרה הרוח את השורשים ואז נחה כול שיבולת מותשת על צידה, נוטה אל האדמה ומצביעה בכיוון הרוחהשחר הפציע, אך לא היום. בשמיים האפורים שמש אדומה הופיעה, עיגול אדום עמום שלא הפיץ אור כמעט, כבשעת בין ערביים; ובהתקדם היום שקעו הדמדומים והיו לחשיכה, והרוח יללה ושרקה על פני הדגן השטוח
גברים ונשים התכרבלו בבתיהם, וקשרו ממחטות על חוטמיהם בצאתם החוצה, והגנו על עיניהם במשקפי מגןבבוא הלילה שוב היה זה לילה שחור, שכן הכוכבים לא הצליחו להחדיר את אורם מבעד לאבק והאור שבקע מהחלונות לא התפשט אפילו מחוץ לחצרות הבתים..."
מתוך: ענבי זעם, ג'ון סטיינבק (תרגום:  גרשון גירון) הוצאת ידיעות אחרונות
במהלך החודש האחרון יצא תרגום חדש ליצירת המופת האמריקאית- ענבי זעם. מעבר להיותו ספרות משובחת וקולחת, הספר מחזיר אותנו לתקופה מעניינת ודרמתית בהסטוריה האמריקאית: שנות השלושים של השפל הכלכלי הגדול, בצורת וסופות אבק עצומות שכיסו מרבית משטחי ארצות הברית. פוסט זה יתאר את מקצת התופעות האקולוגיות שהביאו לסדרת אירועים חברתיים וכלכליים היסטוריים אשר היו ההשראה לכתיבת הספר.

שנות השלושים 'המלוכלכות' היו תקופה של סופות אבק קשות שגרמו לנזק אקולוגי וחקלאי באדמות הערבה המרכזית בארצות הברית וקנדה. תקופה זאת התחילה בבצורת קשה בתחילת שנות השלושים שנבעה מאנומליה בטמפרטורת האוקיינוסים. השינוי בטמפרטורת האוקיינוסים פגעו בעוצמתו של זרם הסילון המושפע מהפרש הטמפרטורות בין האוקינוס השקט לאוקיינוס האטלנטי. זרם הסילון, שבדרך כלל זורם מערבה מעל מפרץ מכסיקו ולאחר מכן פונה צפונה וגורם לגשמים במישורים הגדולים, נחלש ונע דרומה יותר מהרגיל. כתוצאה מכך הלחות והמשקעים לא הגיעו לאיזור זה.
כמות המשקעים בהשוואה לממוצע לאורך מאה שנה (שימו לב לשנות השלושים)
אם לא די בכך, האמריקאים (בניגוד לאינדיאנים המקומיים) תפשו בצורה מוטעית את המישורים הגדולים היבשים בדרך כלל. סוף שנות ה-90 של המאה ה-19 היתה תקופה עשירה במשקעים במישורים הגדולים. עקב כך, הממשלה עודדה את ההתיישבות והחקלאות במקום. עשרות שנים של רעיית יתר וכניסת מיכון חקלאי עודדו חקלאות אינטנסיבית באיזורים שלא מיועדים לכך. יתר על כן הטכניקות החקלאיות היו חסרות מחזור זרעים ווכיסוי הקרקע באמצעות שאריות היבול. כתוצאה מכך נגרמה התייבשות, בלייה וסחף של הקרקע. המשך חריש עמוק של שכבת הקרקע העליונה הבתולה של המישורים הגדולים ועקירתם של עשבים רבים חשפו את הקרקע לרוחות עזות.
ברגע שהגיעה הבצורת, הקרקע התייבשה במהירות, לא היו עוגנים טבעיים שייצרו מעין אפקט 'מסרק' שיעצור או יאט את הרוח ורוחות עזות הפכו את הקרקע לאבק שהתרומם לגבהים של עשרות מטרים מעל פני האדמה וכיסה שטחים עצומים (כ-100 מליון דונמים) שהשתרעו בין הרוקיס לאפלצ'ים אך לעיתים נסחפה הקרקע והגיעה עד לערים הגדולות וושינגטון ופילדלפיה. מעבר לבליית הקרקע סופות האבק עצרו עוד את הלחות מלהגיע למישורים הגדולים וכאפקט שרשרת החמיר עוד את הבצורת.
מיליוני דונמים של אדמה חקלאית, הפכו חסרי תועלת, החובות של החקלאים לבנקים טפחו וארצות הברית שהיתה שרויה עדיין תחת המשבר הכלכלי הגדול לא תמכה בחקלאים והמשבר החריף עד למצב שבו מאות אלפי אנשים נאלצו לעזוב את בתיהם. משפחות רבות (הידועים לרוב בתור "Okies" משום שרובם הגיעו מאוקלהומה) היגרו לקליפורניה ומדינות אחרות, שם הם מצאו תנאים כלכליים קצת יותר טובים במהלך השפל הגדול. רבים הפכו ל'מהגרי עבודה' שנסעו מחווה לחווה לקטוף פירות וגידולים אחרים בשכר רעב.
השינוי הגדול בתפישה האמריקאית התרחש כשרוזוולט החליף את הובר האנמי, אבל רק כשהגיעו ענני האבק לוושינגטון הבירה, נפלו כמה אסימונים בהנהגה האמריקאית ותקציבים הופנו למחקר בתחומי החקלאות והאקולוגיה. תוך זמן קצר הובן כי יש להשאיר חלק מהיבול על הקרקע על מנת למנוע את בליית הקרקע וטכניקות גידול חדשות נכנסו לתוקף.

מעבר לתופעות אלו חשוב להבין כי תקופה קצרה מאוד של חקלאות אינטנסיבית לא נכונה וללא התחשבות בסביבה יצרה אפקט כלכך גדול והרסני שהכריע יבשת שלמה הן מבחינה חברתית-כלכלית והן מבחינה סביבתית-אקולוגית. לפחות קיבלנו מספר יצירות מופת כמו 'ענבי זעם' ו'על עכברים ואנשים' של ג'ון סטיינבק.
בנוגע לספר- בניגוד לביקורת של דוד רוזנטל בוואלה, אשר מתארת את התרגום כמודרני מדי, דעתי היא כי בניגוד לתרגום הקודם של 1988, שהיה מעט טכני וחסר היכולת להעביר את הקצב וסגנון הדיבור המאפיין את המקומיים (Okies), תרגום זה מצליח לעשות זאת והוא קולח ומשוחרר. יש מקום לבקר משפטים כאלו ואחרים שמנחיתים מעט את הרמה של הספר, אך ניכר כי הדבר נעשה כדי להעביר את המסר והנימה של הספר בצורה טובה יותר. לראשונה יש לספר הזה תרגום ראוי וטוב.

כמה שירים בהשפעת האירועים והתקופה:

MusicPlaylistView Profile
Create a playlist at MixPod.com

תגובה 1:

  1. הי יהונתן, פוסט מצוין על תקופה ממש מרתקת (ומעציבה) בארה"ב. קראתי את ענבי זעם וזה אחד הספרים הכי מפעימים שקראתי אי פעם, למרות שהוא גם ממש ממש ממש מדכא.

    השבמחק