גרשון הראל הוא אמן, צלם, פסל, איש רוח מעניין ואדם טוב. בעבר היה מהמנהלים הבכירים בהייטק הישראלי והיה לחלק מהאבות המייסדים של עולם ההיטק והמחשבים שאנו מכירים כיום. לפני מספר שנים בעקבות פריצת דיסק החליט לתלות את מקלדתו ועבר לעסוק באומנות על גווניה השונים. בביתו שבכרמי יוסף קיימת מערה, אותה הפך לגלריה לפסליו והמראה מרהיב ומעורר מחשבה.
אבל לא בפסלים עסקינן. אני עוקב אחר בלוגי הצילום שלו כבר זמן רב וכל פעם אני משתהה מהעולם שגרשון רואה מעבר לעדשת המצלמה שלו.
ממלכת החרקים, הזוחלים והצמחים זוכים אצלו לכבוד רב והוא מציג את עולמם כאילו היה עולמנו. כנראה בעזרת קסם כלשהו (או בעזרת עיניו ומוחו הקודח) הוא מצליח להפיח חיים וצבע בתוך הקיצים החמים, היבשים והצהובים שלנו. הטבע בעיניו הופך למפרט של סיפורים, שכבות צבעים וגוונים, סדר וגודל, צורה ויופי.
הנה מספר פוסטים מובחרים מהבלוג שלו:
עץ הברוש תחת ערפל
ענברים במטע המשמש
צבעים במכתש רמון
אז תתחילו לצלול: לבלוג הישן ולחדש
כתבה על גרשון מ-NRG
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה