יום רביעי, 12 בינואר 2011

תענוג של מוזיקה או איך גיאחה הקדים פרופסורים ומדענים

דופמין הוא נוירוטרנסמיטור (מוליך עצבי) המיוצר בגופנו לצד חומרים נוספים וגורם לעלייה בקצב הלב, הגברת הריכוז ולמצב רוח טוב יותר. בני אדם חווים עונג כתוצאה מגירוים מסומים כגון: אוכל, סמים פסיכואקטיבים, כסף וגם סקס כמובן. אותה תחושת עונג מתווכת ע"י הדופמין. התוצאה היא תחושת תגמול שהינה גורם הישרדותי חשוב ביותר. לצד התגובה לגירויים חיוניים להישרדותנו אנו מוצאים את עצמנו נהנים גם מגירויים מופשטים יותר כאומנות ומוזיקה.
רובנו מסכימים כי המוזיקה היא תמריץ רב עוצמה מענג במיוחד והיא מצליחה להשפיע על מצבים רגשיים. הוכח אמפירית כי מוזיקה יכולה ביעילות לעורר תגובות רגשיות מהנות מאוד. מחקרים נוספים הראו כי במהלך האזנה למוזיקה מופעלים במוח מעגלי תגמול. אך למעשה עד לימים אלו ממש לא הוכח הקשר הישיר בין האזנה למוזיקה ושחרור דופמין.
במהלך השבוע האחרון יצא מאמר ב-Nature neuroscience ובו מראים לראשונה חוקרים מאוניברסיטת דיוק ע"י סריקות טומוגרפיות של המוח ומעקב אחרי משתנים נוספים (קצב הלב, טמפרטורת הגוף, מוליכות העור וכו'...), שהשמעת מוזיקה מוכרת המרגשת את המאזין מעלה את רמת הדופמין במוח. כתוצאה מכך אנו מקבלים תחושת תגמול ולכן אנו מעוניינים בעוד ועוד מוזיקה... 
הקו הכחול כהה מראה עליה בדופמין כתוצאה מחווית האזנה למוזיקה (החל מ-C1)

התוצאות הללו נותנות הסבר למעמדה הרם של המוזיקה אצל כל בני האדם ללא הבדל דת, גזע ומין.

אז בפעם הבאה שאתם קוראים את בלוג המוזיקה המצוין "עונג שבת" של גיאחה, תוכלו להבין מאיפה מגיעה אותה תחושת עונג ותתמלאו בהערכה רבה לגיא שראה את הנולד ונתן שם הולם לבלוג הרבה לפני החוקרים באוניברסיטת דיוק.

לקריאה נוספת- המאמר עצמו.

Salimpoor V.N. et al., 2011, Nature neuroscience, doi:10.1038/nn.2726.

תגובה 1: