פסח. חופש עצום, סופסוף זמן להיות עם המשפחה והילד לאחר זמן רב של עמל ועבודה. ובפסח כמו תמיד נוסעים- לטייל, לבקר ולראות את הטבע שנייה לפני שהוא קורס לתוך צהוב-חום אינסופי. תוך כדי הנסיעות האלה התודעה חוזרת בזמן לכלמני נקודות של געגוע. אחת מהנקודות האלה שצצו להן פתאום בין מחלף עין תות לצומת המוביל היתה ארמון הדגן בדרום דקוטה.
דרום דקוטה- חלק משמעותי מהמישורים הגדולים, ערבות ירוקות של תירס, חיטה ושאר דגנים המסתיימות להן בביתרונות חשופות ולאחר מכן ההרים השחורים שלפני הרי הרוקיס. חבל ארץ מרתק המשלב אנשים לא שגרתיים, תרבויות שונות, אירועים היסטוריים ונופים לא נגמרים השונים זה מזה.
כשאני הגעתי לשם היה זה קיץ חם, אמצע יוני שלושה חודשים לפני נפילת מגדלי התאומים. אמריקה אחרת מהיום, אמריקה של שלהי שנות ה-90, שבעה ומרוצה. נסענו מאומהה (בנברסקה) ל-Badlands (הביתרונות בדרום דקוטה). בדרך תפסה אותנו סופת טורנדו עזה עם ברקים שהצליפו באדמה החשופה בתדירות גבוהה. היינו באמצע שום מקום וכשהסופה שכחה מעט הקמנו אוהל סמוך לאגם יפיפה. באישון לילה הרוח שבה לנשב והאוהל כמעט עף איתנו בתוכו. איכשהו שרדנו את הלילה והמשכנו לכיוון מיטשל. שם סיפרו לנו על ארמון הדגן. אני כחובב אמריקנה קפצתי על המציאה. מצאנו את ארמון הדגן שבו משובצים גרעיני תירס, חיטה ושאר גרעני דגניים לכדי יצירות אומנות. סתמי ומרהיב כאחד...
צבעי הדגנים הינם טבעיים ומקורם בשונות הטבעית לצמחים. כל שנה מתחלפות להן התמונות העשויות דגנים והן נעשות בידי אומנים מקומיים.
בתוך ארמון התירס מגלים שהמבנה הוא למעשה בית הקהילה המקומי, שם נערכים החוגים, סיום בית הספר, תחרויות כדורסל ותערוכות מקומיות- הכי פרבר אמריקאי שאפשר ממש מתוך שיר של Arcade fire.
המקום הוקם בשנת 1892 כתצוגת יכולת לחקלאות המניבה של דרום דקוטה כאשר מיטשל מנתה רק 3000 תושבים. ב-1905 הוא נבנה מחדש כחלק מניסיונותיה של מיטשל להפוך לעיר הבירה החדשה של דרום דקוטה. המבנה שאנו עדים לו כעת נבנה בשנת 1921 לפסטיבל ארמון התירס. המקום נחשב לאחר מפלאי המישורים הגדולים והוא משמש מאז הקמתו כמקום מפגש של חקלאי העיר והכפרים הסמוכים בעת חגיגות הקציר והאסיף.
מלבד ארמון התירס דרום דקוטה עשירה בנקודות היסטוריות כ-Mount Rushmore, והמקבילה האינדיאנית Crazy horse, הגבעות השחורות, Custer SP, שבילים בעקבות Louis ו-Clark ומישורים אינסופיים של ירוק ועוד ירוק ועוד ועוד ירוק...
לסיום נשמע קצת ניחוח אמריקאי עם האלבום החדש של Emmylou Harris :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה